טיול עם הילדים לבולגריה

חופשה ספונטאנית בבולגריה

זה היה בשיא הקורונה, בין סגרים, אבל כבר היינו זקוקים לאוויר לנשימה. החלטנו לחתוך מהשגרה, שהפכה להיות בעיקר בין קירות, לימודים מרחוק ועבודה בזום ולטוס לכל יעד שרק יתנו לנו.
לפני כן בולגריה בכלל לא עלתה בראשנו, אפילו היו חברים שלעגו לנו: “מה, אתם כאלה נואשים שתטוסו עם הילדים לבולגריה?”.
איזה מזל שטסנו, כי בולגריה התגלתה כמו היפהפייה הנרדמת שרק חיכתה שנגיע כדי להיפתח בפנינו.
נחתנו בסופיה אחרי בדיקות קורונה סופר יקרות, שבאותה העת היו פרטיות.
מצאנו עיר שאולי נשארה אי שם בשנות ה-80 אבל יש בה שלל פינות חמד. בליבה אזור עתיק, שלל מוזיאונים והמלונות? ברמה גבוהה ובעלות שמלבד גיאורגיה עוד לא הכרנו כמוה…

בעיר סופיה לא נשארנו כמעט – מלבד סיור אורבני קצר בלב העיר, התרשמות מהארכיטקטורה וסטארבקס והצטיידות בדקטלון המקומי לקראת טיולים רגליים לפני העלייה להרים.

ולאן נגיע אחרי סופיה?

אחרי לינה במלון קרוב לאזור התעשייה של סופיה, ארזנו ונסענו למערת דבטשקה המדהימה.
זוהי מערה שטובלת בצמחייה עשירה ובתוכה ניתן להתרשם ממגוון צורות תוצרת הטבע לצדה נהר זורם והציפורים מצייצות בשמיים ונכנסות למערה ויוצאות ממנה.
אם תביטו למעלה כאשר אתם בתוכה בוודאי תבחינו בפרצוף עם עיניים פעורות שיחשפו בפניכם את הרקיע.

כ-20 ק”מ מהמערה בחרנו ללון במקום ייחודי בלובץ’.
זוהי עיירה קטנה עם גלידריה מפנקת מהסוג שמגישה עוגות עם גלידה בגודל עצום. בלובץ גם חיכה לנו בית היסטורי עתיק קטנטן אך באווירה חמה, של 2 קומות ובחדר שלנו אומנם המקלחון היה על השירותים והרגשנו צפופים, אבל עד מהרה שכחנו את הצפיפות או מהעייפות או כי האווירה היתה מיוחדת.
בבוקר קיבל את פנינו המארח המקסים שכמעט לא דיבר אנגלית עם בוניצה מסורתית תוצרת בית ועצומה גדושת גבינה וקפה מסורתי, יוגורט עיזים. היתה זו ארוחה נפלאה שהשכיחה מאיתנו את איום המגיפה.
אחרי שהתמלאנו קלוריות נסענו לסיור במצודת צארבץ הממוקמת בבוליקו טרנובו. זוהי מצודה שנותרה מימי הביניים ושמרה על צביון אימפריאלי – גשר דרמטי ייקח אתכם פנימה ותוכלו לצעוד ברחבי המצודה, לחזות בנוף עוצר נשימה, לנשנש גלידה או חטיפים וליהנות בינות העצים.

בעיירות סקי נטושות הקסם מתעורר לחיים

הנהיגה באזור של העיירה העתיקה עשויה להיות מעט מאתגרת והיא עוברת בין סמטאות צפופות.
אבל הדירה בה לנו עם מרפסת הפונה להרים ואוויר צלול באווירה חמימה הפך את החופשה שלנו בבלוגריה לקסומה במיוחד.
טעמנו קצת מהעיר העתיקה, ישבנו במסעדה כדי לאכול סלט בולגרי אותנטי ולשתות לימונדה תוססת ולמחרת התחלנו את המסע לאזורי הסקי. בחודש ספטמבר הם היו ריקים ומושלמים למטיילים שמחפשים לראות ירוק בעיניים.
התחנה הראשונה היתה פמפרובו בה התכוונו ללון לילה אחד אבל היות ויצאנו לטיול בו הלכנו לאיבוד.
השילוט הבולגרי עשוי להיות קצת מתעתע למי שלא מבינים את השפה.
טיולי הטבע עוברים בין יערות, מול מפלים שוצפים כשהרודופי מסנוורים ביופיים מכל הכיוונים.
אחרי טיול טבע מאתגר ולינה בעיירת הסקי הראשונה המשכנו לעיירת הסקי השנייה. בנסק.
גם היא מחוץ לעונה עדיין מטריפה – בנסקו האגדית אירחה אותנו בלבביות במלון סופר מושקע עם חדר מקושט באלמנטים מזירת הסקי, בריכה מחוממת וג’קוזי מבעבע ומשחקים לילדים.
בקרבת בנסקו ישנם שלל מסלולים המובילים ברובם לאגמים זוהרים. כמו Popovo Lake – הצטיידנו באוכל ויצאנו לפיתולים, שבילים עמוסים באבנים ואחרי מספר תהיות וטעויות הגענו לאגם המובטח. היה שווה את המאמץ!
בנסקו עצמה מפרגנת במרחצאות תרמיים וביקרנו באחד שהיה פשוט נפלא. כמו כן, נהננו משופינג וממסעדות ברביקיו מצוינות.
המחירים כה אטרקטיביים, שכל פעם שקיבלנו את החשבון בדקנו אם אכן מדובר בסכום הנכון.
מבנסקו עברו לספרבה בניה. בעוד הבעל והילדה הגדולה עלו ברכבל הפתוח לגלות את אגמי רילה העוצמתיים, אני והקטנים נפשנו בפארק המים המושקע בו מגוון בריכות מחוממות בשלל גדלים.
לסיום שבנו לסופיה. לפני הטיסה, עוד הספקנו לראות עוד קצת מהעיר במיוחד את השדרה הכי אריסטוקרטית וססגונית –‏‎Vitosha Boulevard‎‏ עד שהחל גשם. עברנו לקניות בג’מבו – חנות הסטוק הענקית והזולה.
את היום סיימנו בטברנה בולגרית מסורתית (הבולגרים מארחים נהדרים) ולאגור קלוריות לקראת החזרה לסגר שחיכה לנו עם הנחיתה.