היינו בשדה התעופה במינכן פעמים רבות. טיסה למינכן נחשבת זמינה וזולה יחסית.
אבל בכל הפעמים מינכן שימשה אותנו נקודת זינוק ליעדים אחרים – אוסטריה, היער השחור.
הפעם החלטנו לצאת לתור את בוואריה הקרובה למינכן. התוכנית הראשונית היתה לבצע את הדרך הרומנטית השופעת עיירות ציוריות. אבל ברגע שהבנו שציורי זה קסום אבל אין מספיק טבע בדרך. החלטנו לשנות את היעד לאלפים הבוואריים.
יצאנו לסופ”ש קצר ללא הילדים בחג השבועות. לרשותינו עמדו 3.5 ימים למקסם את האזור הנפלא הזה.
התחנה הראשונה שלנו היתה טירת noivanshtein שהיוותה מקור השראה לטירה של דיסני.
טירה בבוואריה שאסור לפספס
כדאי להזמין מקום לביקור בטירה כי המקום סופר תיירותי.
כדאי לדעת שלא תינתן לפחות לכתיבת שורות אלה כניסה לפני הזמן.
ישנה מכונה אוטומטית בכניסה לטירה בה סורקים את הברקוד והיא מאפשרת רק למי שהגיע תורו להיכנס פנימה.
אנחנו לקחנו מהחנייה שאטל שמגיע לטירה (בתשלום) ועובר ביער. ישנם אנשים שבחרו לטפס ולעלות לטירה ברגל. היה זה יום שהחל עם שמש במרומים ותוך מספר דקות התחלף לסערה עם ברקים ורעמים.
הסיור עצמו מתוזמן – אפשר להזמין מראש אודיו גייד בעברית ויש מאסף ששומר על הקבוצה ומפעיל את התחנה הבאה כך שבכל תחנה תוכלו לשמוע בשפה המועדפת עליכם על החלל בו אתם נמצאים.
לטעמינו הטירה מרשימה יותר מבחוץ והנוף נפלא ויש גם תור ארוך להצטלם על הרקע שלה מבחוץ. כמובן שבפנים היא אריסטוקרטית אבל הסיור תמציתי בסביבות 30-40 דקות לכל היותר ולא ניתן להשתהות בכל חלל מעבר להחלטת המדריך במיוחד בימים עמוסים.
מהטירה נסענו למלון בוטיק ספא שהזמנו בגארמיש. עיר ששמרה על צביון של פעם עם אזור עתיק בעל בתים צבעוניים וגני בירה. המלון שנבחר הציע 3 ארוחות ביום, בריכת שחייה מקורה יפהפייה עם ג’קוזי וגן מבושם.
החדר לא גדול אבל עם מרפסת עץ הצופה לנהר הסמוך וארוחת הערב היא בסגנון גורמה עם מלצר אישי ו-4 מנות לבחירה מתוך תפריט יומי משתנה והמיקום פנטסטי. אומנם החנייה בחניון המקורה היא בתשלום יומי סמלי, אבל מי שמעדיף אפשר להתנייד גם באוטובוסים ורכבות בתוך גארמיש וסביבתה.
אנחנו בחרנו לנסוע עם הרכב בשביל הנוחות. למחרת אחרי ארוחת בוקר עשירה נסענו להר הגבוה ביותר בגרמניה. צוגשפיצה.
הר צוגשפיצה בחורף ובקיץ
מהחנייה ניתן לבחור בעלייה ברכבת או ברכבל כאשר אפשר לרכוש כרטיס לשני הכיוונים (עולה ויורד). מדובר ברכבל אחד גדול למספר רב של נוסעים שיוצא כל חצי שעה במועד בו אנחנו היינו.
העלייה אינה ארוכה והנוף פנטסטי. בתחנה של ההר ניתן ליהנות ממרפסת פנוראמית, מסעדה, מוזיאון. אנחנו כמעט החמצנו שהכרטיס כולל כניסה לרכבל נוסף קבוצתי שיורד למטה לתחנה נמוכה יותר מהתחנה המרכזית בה ישנן אטרקציות רבות לנופשים: גלישה חינמית במזחלת שלג וכן משחקים לילדים, הליכה על קרחון לאגמים נוצצים כבדולח וגני בירה כייפיים שמגישים בירה, קוקטיילים וארוחות טעימות מול הנוף הצחור.
ניצלנו כבר את החנייה למרגלות ההר שנושקת גם לאגם אייבזה המרהיב שכולל מספר איים קסומים. שכרנו סירת פדלים (אפשר גם סאפ או קייק) והתשלום נעשה לפי שעות.
שעה אחת הספיקה לנו לפדל במרץ בחציו של האגם וליהנות מהמראה סביב של ההרים והמשתזפים. לאחר מכן טבלנו רגליים במים הקפואים באגם (בחודש יוני המים עוד היה קרים כקרח אך זה לא הפריע למתרחצים האירופאים). מהאגם נסענו ללב גארמיש כדי לבקר בסופר האהוב עלינו – לידל שמציע סחורה מצוינת בעלות משתלמת וסיימנו את היום בבריכה ובג’קוזי של המלון ובארוחת הערב המצוינת.
מסלולי טיול בגרמניה
למחר החלטנו לצאת לטיול רגלי אך לא קראנו היטב ובמקום לבחור קניון טבעי בו היינו בעבר עם הילדה הקטנה, Partenkirchen, החלטנו לגוון. הפקיד במלון המליץ לנו על קניון בשם Höllentalklamm.
לרוע המזל (תלמדו מהטעויות שלנו) לא קראנו יותר מדי על המסלול וגילינו שאנחנו במסלול של 4 שעות הליכה מאומצת. המסע כלל טיפוס ביער בוצי בסיומו שילמנו כדי להיכנס לקניון שחלקו רטוב ממפל שוצף (ולא התלבשנו כמו שצריך כך שסיימנו ספוגי מים עד קצות האצבעות). הנוף כמובן מופלא, אבל כאשר נאחזים בסלעים חלקלקים ומנסים לא להתחלק וכל התרמילאים המנוסים עוברים אותך קצת קשה יותר ליהנות מהנוף.
הדרך חזרה עברה בשלום אבל לא תכננו מסלול כה ארוך אז לא הספקנו לעשות עוד משהו לאותו היום באזור גארמיש ונסענו לכיוון מינכן. במינכן הספקנו לפני שפרץ מבול לבקר בארמון נימפנבורג.
הטיול בגני ארמון נימפנבורג הוא ללא תשלום והאזור הפסטורלי עתיר מרחבים ירוקים ואגמונים עם ברווזים. התשלום הוא בכניסה לחלל הארמון בו מבחר מצומצם יחסית של אולמות פתוח לציבור. חדרים מפוארים עם יצירות אמנות וארכיטקטורה מרהיבה. ביום כה גשום זו היתה בחירה מוצלחת להיכנס לארמון בו הסיור עצמאי.
לאחר מכן נסענו לארדינג הקרובה למינכן ובעיקר סמוכה לנמל התעופה. המחשבה הראשונה היתה ללכת למרחצאות המפורסמים של ארדינג – פארק מים שאמור להיות להיט. אבל היינו מותשים מכדי להחליף לבגדי ים ולבלות את הערב בשכשוך. בסופו של דבר, אפילו שלא בילינו במרחצאות ואפילו לא טרחנו לאכול במסעדה האיטלקית במלון שנראתה מבטיחה, הרי שארדינג התגלתה כבחירה מוצלחת.
מלבד המרחק הקצר לנמל התעופה של מינכן – 17 דקות נסיעה היא זולה יחסית ללינה במלונות כפריים נעימים.
תם סופ”ש בבוואריה אבל האזור עשיר במסלולי טיול, עיירות ומוזיאונים – המלונות יחסית זולים בסטנדרט אירופאי גבוה בעלות אטרקטיבית למדינות מערב אירופה ואם מגיעים מחוץ לעונה אפשר לבלות וליהנות במחירים מפתיעים במיוחד.