korenguytravelingפריז עיר האורות בהתחלה הלחיצה אותנו מהגעה עם ילדים. היינו בה רק שנינו וחווינו ימים מופלאים של אוכל צרפתי משובח ואווירה פנטסטית. אבל מה הילדים יעשו בפריז?
בסופו של דבר גילינו שפריז נהדרת בכל צורה ובכל פורמט – עם הילדים ובלעדיהם. הכל עניין של הדרך בה אתם מציגים בפניהם את העיר ובוחרים נכון את האטרקציות.
אם אתם מגיעים לפריז כדאי לקחת מלון במרכז ברובע ה-1 כדי שתוכלו בהליכה מהירה להגיע לכל אתר. אנחנו לרוע המזל איחרנו להזמין והכל נתפס או הוצע במחירים שערורייתיים וכך מצאנו את עצמנו במלון ברובע ה-12 הלא תיירותי. מצד אחד היה נחמד להרגיש כמו המקומיים ומצד שני, היינו צריכים להשאיר את האוטו בחניון במחיר מופקע ללכת ברגל או להשתנע עם אובר או טקסי.
איך נהנים עם הילדים בפריז ברגל
הליכה ברגל אינה זרה לילדים שלנו, אבל היא לא מתקבלת בשמחה כפי שהיינו רוצים ובכל זאת בפריז, הם צעדו ובקצב. חנינו בכוונה בחניון ציבורי סמוך למגדל אייפל שנראה מאובטח מאוד אם כי טרחנו להגיע למלון לפני ולהפקיד בו את המזוודות ליתר ביטחון. מהחניון הציבורי ההליכה למגדל אייפל ארכה בסביבות 7 דקות והוא ניצב בפנינו בספוט נהדר ממנו יכולנו לצלם אותו במלוא עוצמתו.
עם זאת, היות וכשהיינו במתכונת זוגית בפריז עלינו לאייפל ובזבזנו על התענוג כמעט יום שלם של המתנה, עלייה במעליות, שמפניה מבעבעת (אין תלונות חלילה אבל עם ילדים חסרי סבלנות היום הזה לא ניתן לשחזור) בחרנו רק לראות אותו מלמטה ולהמשיך במסלול התיירותי שמוביל לשאנז אליזה גני טווילרי שער הניצחון הלובר וכדומה (לא בסדר הזה).
הילדים קצת התלוננו אז טוב שיש בצרפת גלידה נהדרת ומאפים ריחניים שהשכיחו מהם את המעמס. לרוע המזל היום הזה בסוף יולי היה רותח ולוהט והיה קצת קשה לשבת בגני טווילרי ולסתנוור מהנוף בלי לחטוף מכת שמש. הילדים גם סירבו לעלות לגלגל הענק אבל הסכימו להיכנס למרכז הקניות של הלובר כדי לרכוש מקרונים צבעוניים בהון תועפות.
החלטנו אחרי סיבוב של האתרים המרכזיים וארוחה שכללה צדפות ונתחי בשר עסיסיים בשאנז אליזה להתפצל. הקטנים חזרו עם הבעל למלון ואני והגדולה שוחרת האמנות פנינו ברגל בניווט באמצעות גוגל מפות למרכז פומפידו. מרכז האמנות הרב תחומי שהליכה קלילה ברגל מגני טווילרי אליו עוברת בין מסעדות אופנתיות וחבר’ה צעירים שמפיצים שמחת חיים לכל הכיוונים.
הכניסה למרכז פומפידו עולה רק למבוגר ועד גיל 18 לא תשלמו על כניסה והיופי הוא שהוא פתוח עד שעה מאוחרת ולכן, יכולנו לבלות בו מספר שעות איכות. הוא מחולק למספר אגפים כאשר העלייה היא במדרגות נעות בתוך סוג של חממה ויש גם ספריית אמנות ענקית. המוזיאון כולל יצירות של אומנים מודרניים מפורסמים ותערוכות מתחלפות וכן קפיטריה נעימה וצבעונית. השקט נשמר למופת והנוף מלמעלה מגיע עד סקרה קאר כך ששווה גם לצאת למרפסות ולתצפת החוצה.
יורודיסני פריז – מה חשוב לדעת
יורודיסני פריז היתה התמריץ של הילדים להגיע מלכתחילה לצרפת. אולי לא של הגדולה שכבר יודעת להעריך אמנות, איכות ואוכל טוב אבל בעיקר של שני הקטנים.
בניגוד לדיסינלנד קליפורניה כאן מדובר בפארק הרבה יותר קטן עם פחות מתקנים שמחולק לשני מתחמים כשאפשר לקנות כרטיס משולב. אנחנו בחרנו להתמקד בפארק הקלאסי של דיסני שבדיעבד מעט היה מאכזב לעומת אחיו הקליפורני. עם זאת, היו בו פחות תורים מאשר באמריקאי ומתקן מצוין של שודדי הקאריביים שהוא כשלעצמו היה שווה הגעה.
כדאי להזמין מלון קרוב לדיסני אך אין צורך לשלם עלות גבוהה על המלונות של דיסני עצמם כי כל המלונות כמעט מציעים שאטל כל רבע או חצי שעה שמגיע עד הכניסה לפארקים וזאת ללא עלות. אנחנו בחרנו מלון ששמר על צביון אריסטוקרטי עם בריכה רחבת ידיים וחדרים מאובזרים במטבח. ארוחת הבוקר לא היתה כלולה בבוקר הראשון שילמנו עליה ולמחרת החלטנו כבר לאכול עצמאית -נסענו לסופרמרקט קרוב ואכלנו במטבח של המלון.
הפארק עצמו נפתח ביום שבו הגענו רק בשעה 09:30 אבל טוב שהגענו כבר בשמונה וחצי כי התפתח תור ארוך למדי בכניסה. עם זאת, הסדרנים מתקתקים עניינים מהר מאוד.
בדיסנילנד פריז הקלאסי תגלו את כל המתקנים האהובים מפיטר פן דרך דמבו הפיל המעופף ועד עולם קטן שהיה סגור לרגל שיפוצים כאשר אנחנו הגענו. לנועזים יותר יש את ספייס מאונטן המפחיד שבו מרגישים כאילו מיירטים אתכם לחלל, סרט בכמה ממדים עתיר אפקטים של מלחמת הכוכבים ועוד כמה רכבות הרים. ישנן מספר תהלוכות בכיכובן של דמויות דיסני לאורך היום, רכבת שמקיפה את הפארק ותעזור לכם לסמן מתקנים שטרם ניסיתם. לקטנטנים יש הרבה אופציות כמו פינוקיו ורכבת שעוברת בממלכת האגדות ושייט סירות וכמיטב המסורת בצרפת גם האוכל בפארק על אף המחירים הגבוהים הוא מצוין. הכל מדבר את השפה של דיסני כמו פיצות עם אוזניים של מיקי מאוס. אם יש לכם כוח תוכלו לפרוש בצהריי היום למלון ולחזור לאחר מכן להמשך הערב ומופע הזיקוקים המפורסם.
